| בפני | כבוד השופטת חגית מאק-קלמנוביץ |
| בעניין: | המאשימה | מדינת ישראל |
| נגד | ||
| הנאשמים | 1. חוסיין עליאן ע"י ב"כ עו"ד רמי עותמאן 2. מוהנד עליאן - עניינו הסתיים ע"י ב"כ עו"ד מוסטפא יחיא 3. תאופיק עליאן - נמחק | |
גזר דין לנאשם 1
1,בתאריך 195.22 ניתן גזר דין לנאשם 2 בתיק זה. בעניינו של נאשם 1 קיבלתי את בקשתשירות המבחן, אליה התייחס גם הסניגור, לדחות את הדיון, ועתה, לאחר קבלת תסקירנוסף, הגיעה העת לגזור גם את דינו של נאשם 1. בשל קרבת העניינים חלקים מגזר דין זהיחפפו את גזר הדין שניתן בעניינו של נאשם 2.
העובדותוטענות הצדדים
2.הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה בעניין העונש בכתב אישום מתוקןהמייחס לו עבירות אלימות כמפורט להלן. במסגרת ההסדר הוסכם גם על מחיקת כתב האישוםשהוגש נגד נאשם 3. הסדר הטיעון הושג לאחר שהחלה שמיעת הראיות, נשמעו חלק מעדיהתביעה ועלו קשיים ראייתיים משמעותיים. ברקע האירועים סכסוך בין משפחתם של הנאשמיםלבין משפחת פרג.
3.האישום הראשון מתייחס לנאשם 1 בלבד. נטען בו כי על רקע הסכסוך בין המשפחותהנאשם נסע ברכבו ביום 19.11.20, ראה את היתם, בן משפחת פרג, נוסע בסמוך אליו וסימןלו לעצור. הוא עקב אחרי היתם עד שעצר ופתח את חלונות כדי להבין מה הנאשם מבקשממנו. הנאשם ניצל את פתיחת החלון, הכה את המתלונן 5 מכות אגרוף בפניו ולאחר מכןפתח את דלת הרכב ובעט במתלונן מספר רב של פעמים באזור הבטן והצלעות. היתם פרג שאלאת הנאשם מי הוא ומה הוא רוצה, והנאשם השיב שהוא ממשפחת שקילה (כינוי למשפחתם שלהנאשמים). כתוצאה מהאירוע נגרמו להיתם חבלות וכאבים בפניו ובגופו, ואחת משיניו זזהממקומה מהשורש ולהחזרתה נדרש טיפול מורכב.
בגיןאישום זה הורשע נאשם 1 בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 לחוקהעונשין תשל"ז-1977 (להלן: החוק).
4.האישום השני מתייחס לנאשמים 1 ו-2, ובגינו הורשעו שניהם בעבירה של פציעהבנסיבות מחמירות לפי סעיף 334 בנסיבות סעיף 335 לחוק. באישום זה מתואר כי על רקעאירועי האישום הראשון חששו הנאשמים מבני משפחת פרג, ויחד עם אחרים מבני משפחתםנערכו לאפשרות של עימות עתידי מולם. ביום 20.22.20 בשעה 00:30 יצאו הנאשמים בשיירתכלי רכב ממסעדה השייכת להם באום טובה לכיוון ביתם, כשהם חמושים באלות בשל החששלתקיפה מצד משפחת פרג. באותה שעה נסעו בנתיב הנגדי ארבעה מבני משפחת פרג, ורכבםסטה מעט מנתיב נסיעתו לנתיב הנגדי. הנאשמים שנסעו בשיירה הבחינו בו ועצרו. שנייםמבני משפחת פרג יצאו מרכבם, וגם הנאשמים עם אחרים שזהותם אינה ידועה יצאו מרכבם.הנאשמים חזו מאויימים ולכן יצאו מצויידים באלות. הם החלו להכות את ברקאת ומוחמדפרג בצוותא באמצעות האלות שבידיהם. הנאשמים יחד עם אחרים הקיפו את ברקאת פרג כשגבועל גדר הביטחון וחבטו בו באמצעות האלות בראשו ובגופו עד זוב דם. כתוצאה מהמעשיםנפצע מוחמד פרג בכתף ובאמה השמאלית, ולברקאת פרג נגרמו פציעות ראש מרובות ושפשופיםבאזורים שונים בגופו, וחתכים בקרקפת שהצריכו סגירה בסיכות. במסגרת אירוע זה הכהנאשם 1 שתי מכות באמצעות האלה בראשו של ברכאת. במהלך האירוע בן משפחתם של הנאשמיםנחבל במצחו וזכוכיות רכבם של הנאשמים נשברו.
5.מטעם המאשימה הוגשו שתי הצהרות של נפגעי עבירה. הצהרתו של היתם פרג, אשרהצהיר כי כתוצאה מהאירוע נפגעו שיניו ותפקוד הפה, וכן נפגע רכב של בן דודו. הואהוסיף כי הפציעה מנעה ממנו לצאת לעבודה במשך 3 חודשים, כי מאז האירוע הוא סובלמטראומה, בעיות נפשיות וקשיים בשינה, וכי נמנע זמן רב מלצאת מביתו כדי שלא לפגושבפוגעים. כמו כן הוגשה הצהרתו של מחמד פרג, אשר תיאר כי הותקף התקפה חמורה בברזליםובמקלות, שגרמה נזק לרכבו מסוג מאזדה ובנוסף גרמה לו לטראומה. לדבריו הוא נמנע ככלהאפשר מלהתקרב לכפרם של הנאשמים כדי לא לפגוש בהם, על אף שהוא נדרש להגיע לשםלקופת חולים ולקניות. הוא ביקש שהנאשמים יקבלו מה שמגיע להם, במאסר ובפיצוי נפשיוכספי.
בדיוןביום 26.4.22 הוסכם כי תיאורי הנזקים בהצהרות הנפגעים משקפות את תחושותיהםהסובייקטיביות של המצהירים, והובהר כי הנאשמים אינם מסכימים לקיומם של נזקים שלאהוכחו במסמכים רפואיים.
6.ב"כ המאשימה טענה כי מעשי הנאשם פגעו בזכות היסוד לחיים ולשלמות הגוףובביטחונם האישי של הנפגעים. בהתייחס לאישום הראשון טענה כי הנאשם יכול היה בכלרגע לעצור ולמנוע את האירוע, אך בחר להמשיך בו. הוא הוסיפה כי לאירוע לא קדמההתגרות, וכי הנאשם הכה את המתלונן מכות רבות, בעיטות ואגרופים בפניו, וגרם לו נזקבשן. לגבי האישום השני ציינה ב"כ המאשימה כי הנאשמים יצאו מרכבם מצויידיםבאלות, הם גרמו למתלוננים לחתכים שהצריכו תפירה, ופוטנציאל הנזק שהיה עלול להתממשחמור אף יותר. עם זאת ציינה התובעת כי הנאשמים היו בנחיתות מספרית וחשו מאויימים.
ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה. היא ביקשה לקבוע לאישום הראשון מתחם של 1-3 שנותמאסר בפועל, ולאישום השני מתחם של 16-30 חודשי מאסר, בצד ענישה נלווית.
לטענתב"כ המאשימה המלצת שירות המבחן לעונש של עבודות שירות אינה הולמת את מדיניותהענישה הנוהגת ואת חומרת המעשים. היא ביקשה לגזור על הנאשם מאסר בשליש התחתון שלהמתחמים, נוסף על מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לנפגעי העבירה.
7.ב"כ הנאשם טען כי הטריגר לאירועים ניזון מאירוע תקיפה מיום 28.8.20שהצית את הסכסוך בין המשפחות. לגבי האירוע נשוא האישום השני טען ב"כ הנאשם כיהמתלוננים הם שחסמו את דרכם של הנאשמים ואף ירדו מרכבם בכוונה לתקוף את הנאשם עלרקע האישום הראשון, אולם הם לא צפו שהנאשם יהיה מוכן להגן על עצמו. הוא הוסיף כיבאירוע נפצע דודם של הנאשמים, שהותקף על ידי המתלוננים והמאשימה חזרה בה מכתבהאישום נגדו, ובמהלך שמיעת הראיות שהחלה בתיק עלו סתירות בגירסת המתלוננים.
הסניגורציין כי הנאשם הכיר באחריות למעשיו. הוגשו בעניינו תסקירים חיוביים, אביו נפטרבהיותו בן 13 והוא השלים את לימודיו התיכוניים על אף הקשיים וצרכי הפרנסה. לדבריוהליך טיפולי עשוי "להציל" את הנאשם, אין לחסום בפני את ההליך הטיפוליולמנוע ממנו את אפשרות השיקום, ובקשת המאשימה לעונש מאסר תוכל להישמע גם מאוחריותר. הוא הפנה לאמור בתסקיר, טען כי לכל אדם מגיעה הזדמנות אחת בחייו וביקש לאלמנוע מהנאשם את האפשרות להשתקם, להתפתח ולסייע למשפחתו.
8.עוד טען ב"כ הנאשם כי על אף שהנאשם שוחרר ממעצר והוחזר למעצר בית בביתו לאהיתה התקלות עם המתלוננים, גם כאשר הם באו לפתח ביתו של הנאשם במטרה לגרום לו להפרתנאים, והנאשם הבין את טעותו והפסול שבמעשיו. לדבריו המשך ההליך השיקומי מהווה מסרחיובי ותומך.
לחלופיןביקש ב"כ הנאשם לקבוע מתחם ענישה אחד שכן מדובר באירוע מתמשך. הוא הפנה למספרגדול של פסקי דין בהם הוחלט לסטות ממתחם הענישה מנימוקים של שיקום, ונגזרו עונשימאסר לתקופות שבין 6-12 חודשים. הסניגור ביקש להסתפק בעונש של מאסר בעבודות שירות.
9.שירות המבחן הגיש תסקירים בעניינו של הנאשם.
הנאשםכבן 23, עובר למעצרו התגורר בבית אמו ובעל מסעדה שנסגרהבעקבות מעצרו. אביו נפטר בהיותו כבן 13 לאחר שנים בהן היה חולה, והמשפחה היתהנתונה בקשיי פרנסה. הוא סיים 12 שנות לימוד ללא תעודת בגרות. אין לו עבר פלילי אםכי לחובתו תיק פתוח אחד. הנאשם עמד בקשר עם שירות המבחן כבר בעקבות התיק הקודם.הנאשם הודה בביצוע העבירות המיוחסות לו והסביר זאת על רקע הסכסוך בין המשפחותוביקור של אחד מבני המשפחה היריבה שהגיע לבית משפחתו הגרעיני והטיל תחושת איוםופחד. כאמור בתסקיר מיום 2.3.22, קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם גדל בסביבה מורכבת,עקב הקשיים הרגשיים והכלכליים בעקבות מחלתו ופטירתו של אביו. היא המליצה להימנעמלהטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, להטיל עליו צו מבחן ובמסגרת הצו לשלבו בקבוצהטיפולית בשירות המבחן. בעקבות אי בהירות בתסקיר ובקשת ב"כ הנאשם התבקש שירותהמבחן להגיש תסקיר משלים ולהבהיר את המלצתו. בתסקיר מיום 11.4.22 שינתה קצינתהמבחן את המלצתה בעקבות השתלבותו של הנאשם בקבוצה טיפולית. לנוכח התרשמות שלנאשםמוטיבציה פנימית להשתלב בטיפול, ושהטיפול בעל ערך ועשוי לתרום להפחתת הסיכוןולמניעת רצידיביזם, המליצה קצינת המבחן לדחות את המשך הדיון בעניינו של הנאשם ב-5חודשים ולמצות את ההליך הטיפולי בטרם יינתן גזר הדין. ההמלצה התקבלה, ובעת מתן גזרהדין בעניינו של נאשם 2, המשיכו ההליכים לגבי נאשם 1.
10.בתסקיר מיום 7.9.22 ציינה קצינת המבחן כי הנאשם לא הגיע למספר פגישות שתואמו אתובשירו המבחן, ולא ניתן היה ליצור עמו קשר. הוא נעדר גם משני מפגשים קבוצתיים, ללאהודעה מראש. עם זאת, היא חזרה על המלצתה שלא להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, אשריחשוף אותו לחברה עבריינית ויפגע בחלקים מתפקדים באישיותו. קצינת המבחן המליצה פעםנוספת להטיל על הנאשם עונש של מאסר בעבדות שירות וצו מבחן.
בדיוןביום 11.9.22 נדחו הטיעונים לעונש וניתנה לנאשם הזדמנות נוספת לקבל תסקיר חיוביבענייינו.
בתסקירהאחרון מיום 6.12.22 נכתב כי הנאשם הגיע לכל הפגישות שנקבעו לו בשירות המבחן,וגילה אחריות למצבו ונכונות לשנות את אורח חייו. בשיחות עם הנאשם הוא שיתף בקשייוובתובנות אותן רכש, והביע רצון לצאת לעבוד ולפרנס את משפחתו, ומוטיבציה לניהולאורח חיים תקין. קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם עבר טלטלה בעקבת מעצרו, וכיום הואמודע לחומרת מעשיו ומבין את השלכותיהם האפשריות. הוא הפיק לקחים מההליך המשפטיוההליך מהווה גורם מרתיע עבורו. כמו כן נערך לנאשם ראיות קבלה לקבוצה טיפולית,והוא נמצא מתאים להשתתף בה, בכפוף לגזר דינו. בתקופה זו לא נפתחו לנאשם תיקיםחדשים ובדיקות שתן שמסר נמצאו נקיות.
קצינתהמבחן חזרה על המלצתה לעונש של מאסר בעבודות שירות בצד צו מבחן.
11.בנוסף התקבלה בעניינו של נאשם 1 חוות דעת של הממונה על עבודות השירות. ההפניהלקבלת חוות דעת נעשתה לבקשת הסניגור, לאחר שהמאשימה לא התנגדה לכך, תוך הבהרה כיאין בכך כדי ליצור הסתמכות כלשהי (ראו פרוטוקול מיום 11.12.22).
מתחםהעונש ההולם
12.בגזר הדין בעניינו של נאשם 2 קבעתי לאישום השני מתחם ענישה הנע בין 8 חודשי מאסראשר יכול שירוצו בעבודות שירות, לבין 20 חודשי מאסר, בצירוף ענישה נלווית. אנימפנה לדיון המפורט ולאזכורי הפסיקה המפורטים בגזר הדין מיום 19.5.22. מתחם זהרלוונטי גם לגבי נאשם 1, אשר חלקו באישום השני דומה לחלקו של נאשם 1. אלא שנאשם 1הואשם גם באישום הראשון, בכך שתקף את המתלונן בחמש מכות אגרוף בפניו, ובמספר גדול שלבעיטות לבטנו. לפיכך יש לקבוע לגביו מתחם אחר המביא בחשבון את שני האישומים. לנוכחהקרבה בזמן, העובדה שאחד האירועים התרחש בעקבות האחר והזהות בין חלק גדולמהמעורבים, אני סבורה שניתן לקבוע מתחם אחד לשני האישומים בהם הורשע נאשם 1.
נסיבות האישום הראשון חמורות פחות מנסיבות האישום השני במספר פרמטרים: העבירותבוצעו על ידי נאשם בודד ולא על ידי חבורה; לא נעשה שימוש בכלים ובנשק קר; הפציעותשנגרמו למתלונן חמורות פחות. מאידך גיסא, באישום הראשון התקיפה בוצעה ביוזמת נאשם1, בזמן שהמתלונן נסע לתומו ברכבו, וללא כל התגרות או פרובוקציה ישירה מצידו(הכוונה להתגרות מיידית בסמוך לאירוע, בשונה מהסכסוך המתמשך שהתקיים בין המשפחות).כך שבאישום הראשון נאשם 1 הוא המחולל היחיד של האירוע, בעוד באישום השני קיימתתרומה ומעורבות גם של משפחת המתלוננים.
בנסיבות אלו, ועל יסוד הדיון והפסיקה שהובאו בגזר הדין מיום 19.5.22, אני קובעתבעניינו של נאשם 1 מתחם ענישה משותף לשני האישומים, הנע בין 16-30 חודשי מאסרבפועל.
13.כאמור, שירות המבחן המליץ להימנע מהטלת מאסר בפועל על הנאשם, ובנסיבות אלו ישלבחון אם ראוי לחרוג ממתחם הענישה בשל הליכי שיקום.
כעולהמהתסקירים, דרכו של הנאשם כללה עליות ומורדות, כולל תקופות של ניתוק קשר עם שירותהמבחן. בתום ההליך התרשמה קצינת המבחן כי הנאשם הבין את משמעות מעשיו, מעונייןבקיום אורח חיים נורמטיבי, ההליך המשפטי משמש עבורו גורם מרתיע והוא מבין אתההשלכות האפשריות של מעשיו. התסקירים מעידים, איפוא, על הליך חיובי שעבר הנאשם. עםזאת, מדובר בהליך שיקום מתון. התסקירים מעידים אמנם על הליך של הפנמה והפקת לקחים,ועל רצון לקיים אורח חיים נורמטיבי. אולם אין מדובר בהליך שיקום דרמטי המשנה אתחייו של הנאשם מקצה לקצה.
14.הנאשם הורשע בשני אישומים שכל אחד מהם כולל עבירות אלימות חמורות. כתוצאה ממעשיונגרמו למתלוננים נזקים ממשיים. המעשים נעשו על רקע סכסוך מתמשך בין שתי משפחות,אשר לא נטען כי הסתיים, כך שהסיכון להתלקחות עתידית. במצב זה של סכסוך"פעיל" קיימת חשיבות יתירה לשיקולים של הרתעת היחיד והרתעת הרבים.
בנסיבותאלו אני סבורה שיש מקום להתחשבות ואף לחריגה מסויימת ממתחם הענישה משיקולי השיקום,אולם חומרת העבירות אינה מאפשרת הסתפקות בעונש של מאסר בעבודות שירות.
15.לנוכח כל האמור אני מטילה על הנאשם עונש כמפורט להלן:
1.מאסר בפועל למשך שנה. מתקופה זו ינוכו ימי מעצרו של הנאשם בגין תיק זה.
2. מאסר על תנאי ל-5 חודשים למשך 3 שניםעל כל עבירת אלימות שהיא פשע.
3.פיצוי למתלונן היתם פרג בסך 3,000 ₪, למתלונן מוחמד פרג בסך 1,000 ₪ ולמתלונןברקאת פרג בסך 1,000 ₪. הפיצוי יקוזז מההפקדה הקיימת בתיק, וככל שלא יתאפשר קיזוזישולם עד יום 1.5.23.
זכותערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.
ניתן היום, י"ג אדרתשפ"ג, 06 מרץ 2023,במעמד הצדדים.